חזרנו לפני חודש וקצת מהטיול ההיסטרי שלנן בטנזניה וזנזיבר והגיע הזמן להחזיר קצת לקבוצה ולתת לכם מהרשמים שלנו אחרי חודש במקום המהמם והמיוחד הזה.
נתחיל, איך לא – מההמלצות.
כשהתחלנו לתכנן את הטיול ראיתי המון המלצות על מדריכי ספארי, כשמה שהיה לנו חשוב זה לצאת בצורה עצמאית לשבוע ספארי, רק שנינו, עם מדריך צמוד, ובלודג'ים בגלל שמיד אח"כ יצאנו לקילימנג'ארו ורצינו להתפנק. אחרי לא מעט התייעצויות, השוואת מסלולים ומחירים, בחרנו באחד והיחיד, מזהה החתולים מקילומטרים, Hans Genda.
באמת שאין לי מילים להסביר לכם איזה בנאדם אכפתי, מדהים, מצחיק וכייפי הוא, מעבר לעובדה שמדובר במדריך מקצועי (מהיותר טובים שנתקלתי בהם בכל הטיולים שלי בחו"ל), חכם ומפוצץ בידע, שמכיר את הספארי כאילו נולד וחי שם.
לפני הטיסה סגרנו איתו על מסלול והעברת מקדמה, כשהיתרון שלו (מול שאר המדריכים שבדקתי מן הסתם) זה שהוא שם דגש על השמורות הגדולות ומיצוי הזמן בהן.
כשנחתנו הוא אסף אותנו מהשדה והתחיל להסביר לנו קצת על השבוע שעומד לפנינו, על טנזניה, המאפיינים שלה, אוכלוסיה וכו וכו. כשהגענו למלון הוא אמר לנו שהגענו ממש בסוף עונת הנדידה ושבמידה ואנחנו מעוניינים אפשר להאריך ליום נוסף בסרנגטי כדי להגיע לצפון ולצפות בנדידה משמורת המסאי מארה. תוספת של 300 דולר לאדם שכוללת את המחיר לשמורה, אוכל והלינה כמובן. מודה שהמחיר בהתחלה קצת הרתיע אותנו (כי כל הטיול עצמו לא היה זול), אבל לא היה לנו ספק שהולכים על זה. וכאן אני אומרת את זה בצורה הכי אמיתית שיש (ייתכן שאחזור על זה) – אל תמהרו בספארי. אל תנסו לדחוף מאות אלפי קילומטרים על פני מספר מצומצם של ימים. הדבר היחיד שזה עשוי לגרום זה תסכול, תחושת החמצה ופספוס. בספארי צריך לקחת זמן, צריך סבלנות, ובכנות – זה חלק מהכיף. חלק בלתי נפרד מהחוויה של לראות לביאה יושבת ואוכלת גאנו ואז סוחבת אותו למקום מוצל. לראות נמר מתחבא בעץ ולחכות לו שיצא. לתצפת על הנהר ולראות חבורה של גאנו רצה ממקום למקום כדי לחצות אותו – ואז ההסתערות. שווה לחכות. שווה לתת לזמן לעשות את שלו ולא רק להגיע, לצלם ולעוף כדי לנסות להספיק עוד משהו.
נחזור לתכנון. הסדרנו מולו את התשלום והמשך הלו"ז לטיול (באמת התמזל מזלנו שלקחנו יום רווח בין הספארי לקילימנג'ארו כך שיכולנו להאריך – חד משמעית ההחלטה הכי טובה שקיבלנו). ביום הראשון היינו בשמורת הטרנגירי, בימים השני-רביעי בסרנגטי (שחולקו למרכז – צפון – חזרה למרכז), ביום החמישי שמורת נגורונגורו, ביום השישי נהר / שמורת אייאסי והשבטים (שהיה חוויה מטורפת! אי אפשר להכיל את זה, מרתק ובלתי נתפס), וביום האחרון נהר מניארה ומשם חזרה לארושה.
בנוגע לחוויה הכללית- כאמור, אין מילים. אחד השבועות הכי מדהימים ובלתי נשכחים שעברנו שנינו. צאו עם Hans Genda ולא תתחרטו.
גם אם אצרף 100 תמונות לא אצליח להעביר לכם את החוויה המדהימה הזאת, כמה נהננו (באופן אבסולוטי ובוודאי בזכות Hans), ואלוהים כמה קרוב היינו לחיות.
ובלי קשר להנס או לא – כמה דברים ששמתי לב אליהם בנוגע לספארי:
1. תעשו תיאום ציפיות ברור וחד משמעי עם המדריך שלכם בנוגע להכל. מחיר, מה כולל, לו"ז מדויק, מאיפה אוסף אתכם ולאן מחזיר, ארוחות, איך מתרחשת ההתנהלות בספארי עצמו.. הכל. נתקלנו בהרבה מאוד אנשים מאוכזבים וכועסים בגלל פערים עם המדריך, מאי אילו סיבות.
2. תבואו עם מצלמה טובה. השתמשתי בDSLR של פנסוניק והי די עשתה את העבודה, גם מבחינת הזום (קריטי!!!) וגם איכות התמונה בכללי. אגב זום, תביאו משקפת איכותית. אל תקלו ראש בזה.
3. כשאתם סוגרים עם מדריך כלשהוא, תוודאו בתכנון איפה אתם ישנים. שלא יצא מצב שאתם ישנים מחוץ לשמורות כדי לחסוך כסף ואז את נטחנים בנסיעות מיותרות ומפספסים את כל הכיף של הספארי.
4. תביאו נשנושים ומשחקים לאוטו, זה תמיד כיף ומעביר את הזמן. בנוגע לאוכל, פשוט קחו בחשבון שיש ארוחת בוקר, ארוחת צהריים ארוזה עם פירות וקצת שוקולד ואז ארוחת ערב במחנה. אנחנו חיזקנו עם במבה, פירות יבשים ואגוזים (אחלה בונדינג גם עם המדריך).
5. ביגוד ארוך ומשהו נגד יתושים (+ זבובי הצצה שקיימים שם) חובה חובה חובה! כנל משקפי שמש וקרם הגנה.
6. לדעתי אין צורך בנעליים סגורות, אישית הייתי עם סנדלים ברכב ובערב עם גרביים וביגוד ארוך (כן, קר). כל אחד והנוחות שלו.
7. טיפים לרוב לא כלולים. בלודג' השארנו 10-20 דולר (משנינו, לא מאחד), בהתחשב בחוויה וביחס של הצוות. דיסקליימר – אף פעם לא התאכזבנו. הם כאלה מסבירי פנים, מקסימים, אדיבים ונחמדים. הנס בחר עבורנו מקומות לא פחות ממושלמים. טיפ למדריך הוא בערך 20-30 דולר ליום (ממה ששמעתי), כשנותנים לו אותו בסוף.
8. יש המון נסיעות בתוך השמורות ובין לבין. חלקן חלקות, חלקן קצת יותר "מהמורתיות" אז תבואו מוכנים גם לזה. אישית היו לנו כמה שמיכות וכריות באוטו וזה הקל על הסיטואציה:)
9. בנוגע לנסיעות, אל תהיו קצרים. לא אתם, ובמידה ואתם נוסעים עם ילדים תסבירו גם להם – אם המדריך שלכם טוב והוא נוסע המון זמן בלי לראות איזה חיה מיוחדת או משהו היסטרי, קודם כל תהיו בטוחים שגם הוא מתבאס על הסיטואציה, אבל מעבר לזה – הוא לא יכול לצפות את זה. גם באנשים כאלה נתקלנו ולכן מציינת את זה. בסופו של דבר מדובר באמת במרחבים אין סופיים של טבע, מקומות מחבוא, והתנהלות יום יומית של החיות שאנחנו לא בהכרח מבינים או רגילים אליה (כי, אבל רק בינינו, הספארי ברמת גן לא באמת מייצג טבע). אלו דברים שצריך להבין ולזכור ולא לכעוס עליהם. תהנו מהנסיעות, מהביחד, מהמראות.
10. תבואו עם כסף קטן. עשינו את הטעות של להגיע עם שטרות גדולים של דולרים וחצי מהזמן רדפנו אחרי מקומות להמיר ולקבל בהם עודף. אומנם הנס היה ממש קואופרטיבי ועשה הכל כדי לעזור לנו, אבל עדיין. תחסכו את הכאב ראש ותגיעו עם הרבה שטרות של 5, 10 ו20, והשאר בחמישים. אין מה לעשות עם מאיות שם.
אז זהו בנוגע לספארי, מניחה שבימים הקרובים אכתוב את הרשמים שלי על הקילימנג'ארו וזנזיבר.. ועד אז – מוזמנים לפנות בשאלות או כל דבר:)
