הי,
למי שעדיין לא מכיר אותי או לא קרא את הבלוג הראשון שמי הדס ומזה כשלוש שנים
מתגוררת, מדריכה ומשווקת טיולים בזנזיבר.
הכתיבה שלי באתר זה נועדה לשתף אתכם מחויותי,מעבודתי והכרותי את זנזיבר.
הפעם בחרתי להתמקד בתולדות האי שכן זנזיבר אינו רק אי אקזוטי מוקף בגווני הטורקיז
המרהיבים של האוקינוס ההודי,זה אינו רק אי עם חופים לבנים ,עצי קוקוס ובננה…
האי מאופיין בהיסטוריה קשה וכואבת שכן מכורתו של אי זה הינה ״עבדות״ שמוגרה
אך רק לפני מאה שנה …
למעשה, הזנזיברים שתפגשו הם הצאצאים של האפריקאים שנסחרו כעבדים , אפריקאים
אשר ״יובאו״ לאי בעל כורחם באמצעים ובדרכים קשות ואכזריות.
איני היסטוריונית או אנתרופולוגית ואיני מתיימרת לתת סקירה היסטורית מקיפה אבל ברצוני ״להאיר״ את זנזיבר מזוית ההיסטורית שכן לעניות דעתי מיידע זה יעזור לכם המטיילים להכיר מקרוב את אופיו האנושי של האי,להבין את ההתנהגויות של הזנזיברים וגם לדעת אייך להתנהל ולהתנהג באי הזה שכן אנחנו ״ אורחים״ בחבל ארץ זה שהינו בעל אורח חיים ,דת, תרבות
ונוף אנושי שונה ושאינו מוכר לרובנו.
ובעצם לשם כך התכנסנו…
היסטוריה של זנזיבר על קצה המזלג
האי זנזיבר חבל ארץ במזרח אפריקה ,בעל אוטונומיה חלקית ,ובשנות השישים אוחד עם טנגניקה
הרי היא הרפובליקה המאוחדת של טנזניה.
חבל ארץ זה הוא למעשה ארכיפלג המורכב משבעים וחמישה איים שרובם ככולם אינם מיושבים ואף על חלקם יש סיפורים מיסטיים שבעטיים המקומיים לא מתקרבים אליהם .
זנזיבר או בשמו הקדוםUNGUGA הינו שילוב של שני איים: UNGUJA ו PEMBA.
פמבה ״ האי הירוק״ ,כשמו כן הוא , מתאפיין באזורי טבע פראיים,יערות, מרחבים ירוקים,חופים קסומים ואתרי צלילה יפים ואטרקטיבים.
אי זה קטן יותר מאונגוזה ומונה כמיליון תושבים לערך,מתויר פחות ושומר על ציביון אותנטי יותר.
זנזיבר אי מתוייר שאליו מגיעים מעל לשלושה מיליון תיירים מידי שנה.
בזנזיבר כפרים רבים השונים זה מזה מבחינת גודלם הפיסי,מספר התושבים,השכלה,רמת המחייה,משאבים כלכליים ועוד. המשותף הוא שלכול כפר יש ״שייח ״ שמנהל את ענייני הכפר.
בזנזיבר יש עיר אחת מרכזית- ZANZIBAR CITY עיר נמל שמקשרת בין זנזיבר וטנזניה.
בעיר עצמה יש את אזור עתיק מאות בשנים שנקרא- STON TOWN.
( סטון טאון שהיא עיר מרתקת מבחינת ההיסטוריה שעליה ארחיב בבלוגים הבאים).
תרבותה,שפתה,מנהגיה והתפתחותה של זנזיבר הושפעו מעמים רבים.
במהלך מאות השנים הפרסים,ההודים,הפורטוגזים,העומניים והבריטים השאירו את חותמם בזנזיבר.
אני הופתעתי לגלות כי כבר במאות השלישית והרביעית לספירה האי יושב ע״י בני השבט
״ בנטו ״ אפריקאים שנדדו ממרכז אפריקה ולמעשה היו מתיישבי הקבע הראשונים באי.
במאה ה15 הפורטוגזים גילו את האי, שלטו בו כמאתיים שנה ונדחקו עי השלטון העומאני במאה ה17.יש לומר שהשלטון העומאני עיצב את אופיו של האי לטוב ולרע.
שניים עשר סולטנים שלטו בזנזיבר והם אלו שהחלו בסחר רחב ואינטנסיבי של אפריקאים והפיכתם לעבדים. הם היו זקוקים ״ לידיים עובדות ״ ומאחר שעל פי חוקי הקוראן אסור ״להעביד״ מוסלמים הם ״יבאו״ אפריקאים ממזרח אפריקה.
תחת השלטון העומאני,זנזיבר הפכה להיות ארץ מוסלמית ומרכז פוליטי ומסחרי משמעותי באזור.
ומכאן שקרוב ל98% מהאוכלוסיה הם מוסלמים ודת האיסלם שלטת אך זה שונה מאוד מהאיסלם המזרח תיכוני שאנו מכירים.
מטיילים רבים הביעו בפני את חששותיהם להגיע לאי בשל היותו חבל ארץ מוסלמי אך למעשה אין חשש.
אכן חיי המקומיים מושתתים על דת האיסלם ועל חוקי הקוראן אך זה בעיקר בהקשר לאורח חייהם המשפחתי,הקהילתי והתרבותי. מרביתם לא מכירים את מדינת ישראל,לא מזהים את שפתנו או את דתינו ומבחינתם בעולם קיימות שתי דתות בלבד איסלם ונצרות.
יש לציין שרובם אינם משכילים,אינם דוברי אנגלית ואין בידם אמצעי מדיה כגון טלוויזיה או רדיו.
הם אינם ערים לקונפליקט היהודי פלסטינאי ואינם מודעים לפונדליזים המוסלמי בעולם.
כך שאין חשש לטייל בזנזיבר, אין גילויי עוינות כלפי הישראלים או כלפי עמים אחרים.
יחד עם זאת,עם התפתחות התיירות וההתחככות עם התיירים הישראלים הם יודעים יותר על ישראל
ופתוחים יותר לעולם.
מהיכרותי את הזנזיברים ,שכן אני מתגוררת בסמיכות להם ,אני יכולה להעיד כי
בני העם הזנזיברי שוחר שלום, צנוע , מסביר פנים ומסתפק במועט .
עם ששורד ודואג לקיום היום יומי שלו.
משנת 1890 זנזיבר היא תחת חסותה ומרותה של בריטניה.
בשנים אלו הבריטים החלו בתהליך של מיגור ״סחר העבדים״ על ידי העומאנים.
בבלוג הבא ארחיב על תקופת העבדות ועל מקומות שהינם שרידים לזכר תקופה זו.
לסיכום:
מספר רב של מטיילים שואלים, מתייעצים ומתלבטים לגביי רמת המסוכנות באי.
לכן הדגש בבלוג זה הוא שהאי זנזיבר הוא אי ידידותי ביותר ואין חשש לטייל בו.
כמובן שיש לנהוג במשנה זהירות כמו בכול טיול אחר בעולם אם כי לא ניתקלתי במקרי שוד
או אלימות כלפי ישראלים בפרט או תיירים בכלל.
נהפוך הוא,לא פעם ולא פעמיים ראיתי ונחשפתי לעזרה ונתינה מצד המקומיים כלפי התיירים שמכונים גם ״מוזונגו״ ,האדם הלבן ,ע״י המקומיים.
להתראות בבלוג הבא,
הדס
