טנזניה, השוכנת לחוף האוקיינוס ההודי, היא מהיפות והמגוונות בארצות אפריקה. טנזניה מציעה למבקר בה נופים מרהיבים, פסגות הרי געש ואגמים חבויים, שמורות טבע מהיפות, המפורסמות, המגוונות והעשירות ביותר בעולם, ומפגש מרתק עם תרבויות אקזוטיות. בטנזניה אוצרות טבע מרהיבים: הקילימנג'רו, ההר הגבוה ביותר באפריקה, אגם ויקטוריה, אגם המים המתוקים השני בגודלו בעולם, ואגם טנגניקה, האגם השני בעומקו בעולם.
- שפה – סוואהילית
- מטבע – שילינג
- עיר בירה – דאר א סלאם
- ויזה – יש צורך בויזה אותה מקבלים בשדה התעופה, והיא עולה כ-20 דולר
- שטח – 945,087 קמ"ר
- אוכלוסיה – 37,445,392 תושבים
מקומות בטנזניה
זנזיבר
האי זנזיבר, השוכן כ-37 ק"מ מחופיה של טנזניה, הוא חלק ממדינת טנזניה. האי מציע למבקר בו טיול ביער גשם ירוק וקדום, יער עצי מנגרובים, חולות לבנים ויפהפיים, שוניות אלמוגים מדהימות ומים כחולים וצלולים. זנזיבר הוא גם ביתם היחיד של קופי הקולובוס האדומים. ליבה החברתי, הכלכלי והתיירותי של זנזיבר הוא "עיר האבן" העתיקה, המלאה בסמטאות צרות, מגדלים עגולים, דלתות עץ מגולפות ומסגדים יפהפיים. התעשייה העיקרית באי היא תעשיית התבלינים, ובעיקר קינמון, פלפל, אגוז מוסקט, וניל וציפורן, מה שהקנה לאי את הכינוי: "אי התבלינים". זנזיבר הוא מקום אידיאלי לחובבי דיג, צלילה, שחייה או שיזוף על החוף.
לא לפספס בזנזיבר את:
נונגווי – זהו כפר דייגים קטן ושקט, שהפך עם הזמן לעיירת תרמילאים נינוחה ומיוחדת.
זנזיבר סיטי – העיר המרכזית בזנזיבר. עיר אפריקאית מוסלמית מיסתורית המשלבת ניחוחות מהמזרח הרחוק יחד עם בנייה מוסלמית, זמן אפריקאי נינוח, תיירות מערבית ואוירת עיר נמל עתיק. קל ללכת לאיבוד בסימטאות הצרות עם מגוון הצבעים והריחות אשר משתלטים על כל החושים. מעניין ונעים לבלות אחר צהרים בנמל הסואן, חובה לאכול עד בלי די בשוק האוכל המגוון הנפתח בשעות הערב ותוקף את בלוטות הטעם והריח עם בשר כריש לצד דגי פירנאות צלויים, מרק הודי ופלאפל לצד דוכן מיץ קנה סוכר, פיצה זנזיברית, ועוד עד בלי סוף.
בעיר מגוון אכסניות יחסית יקרות (מחירן ניקבע כדי למנוע תחרות) וישנם בתים להשכרה אשר מהווים אופציה זולה יחסית. מהעיר יוצאים מוניות לכל רחבי האי.
החוף המזרחי – חופה המזרחי של זנזיבר הוא שילוב יפה עד כאב של חול לבן, מים כחולים ודקלים. חולות החוף המזרחי הם רסק אלמוגים, רסיסי גיר רכים.
לגונת פונדו – לגונה מדהימה בחוף המזרחי של זנזיבר. חול לבן, דקלי קוקוס, סירות עץ הפזורות על החוף ושוניות אלמוגים הם חלק מהאטרקציות במקום.
פמבה
האי הצפוני לזנזיבר. אוכלוסית האי מוסלמית אדוקה, אך הוא נעים ביותר לטיול. ברוב הכפרים אין עדיין חשמל או מים זורמים, וחיי התושבים הם פשוטים מאד. רובם חיים על דייג ומעט גידולי ירקות. אתרי הצלילה מסביב לאי מיוחדים מאד, בדרך כלל ניתן לבצע רק בספינת ספארי.
- כתובת
- בטיסה או מעבורת מזנזיבר. יש גם טיסה פעם או פעמיים בשבוע מדר אל סלם בטנזניה.
ארושה
ארושה עיר גדולה במרכז האטרקציות העיקריות של צפון טנזניה, מכאן תוכלו להתארגן ליציאה לספארי ולטרקים באזור.
בוקובה
עיירה חמימה על גדות אגם ויקטוריה. מרכז למטיילים בסביבה אך עדיין העיירה אינה תירותית. ניתן להפליג בסירות תיירים לסיורים באגם, ואף לעלות על המעבורת ולהפליג לאוגנדה או קניה. בעיר מספר מלונות קטנים, וחוף הים נעים ונוח לרחצה.
דאר א סלאם
עיר הבירה לשעבר היא עיר חלומית, ספק עתיקה ספק מודרנית, שילוב אפריקאי איסלמי וניחוחות המזרח. די בצעידה לאורך הרחובות הסואנים של עיר מיוחדת זו ולספיגת כל ריחותיה. השוק ההומה מזמין, אולם גם הרחובות שלידו מציעים מגוון מסעדות ודוכנים מרתקים. נמל העיר מעניין במיוחד ויחד עם הרחובות העתיקים העוטפים אותו מהווה אטרקציה תרבותית. העיר עצמה מרובת מלונות זולים במיוחד לצד יקרים ומפוארים ביותר, ניתן למצוא מקומות לינה נוחים ובטוחים גם מחוץ לעיר (כחמישה קילומטרים). רוב המפליגים לזנזיבר יוצאים מנמל דר א סלאם במעבורת לאי. המשרדים הממשלתיים עברו לדודומה שייעודה להיות עיר הבירה של טנזניה.
מבייה
עיר שקטה יפה וידידותית לתיירים, בעיר אף ישנה אכסנייה נעימה במיוחד השייכת למנזר המקומי. סביבת העיר הררית ומיוערת. העיר הינה צומת דרכים בין הדרך המרכזית לדר אס סלאם, הדרך הצפון מערבית לאוגנדה (דרך קשה ויפה במיוחד), הדרך הדרומית הנידחת והמיוחדת, ומעבר הגבול למלאווי.
מושי
עיירה שקטה, חברותית ונקיה לרגלי הקילימנג'רו. העיירה הזו מהווה מרכז ליוצאים לקילימנג'רו. העיירה הינה מודרנית וידידותית, ומכל נקודה בה ניתן להרים את הראש ולראות את פסגת ההר משקיפה ממעל. מקומות לינה נעימים נמצאים בכפרים הקטנים בסביבות העיר, מכפרים אלו ניתן לצאת למסלולים קצרים בג'ונגלים שלמרגלות הקילימנג'רו.
קילווה
קילווה הינו כפר הבנוי משלושה כפרונים קטנים, הבנויים סביב מפרצונים מדהימים ביופיים.
בזמן הגהות מגיעים מי הטורקיז עד לחוף החולי- זהוב, ויוצרים חופי רחצה נעימים. אך יפים ומרתקים החופים פי כמה בירידת המים עם השפל, עת נותרות סירות הדיגים מונחות עמוק ביבשה ובריכות רדודות ומלאות חיי הים נוצרות מאחור. רבים בני המקום המסתובבים ואוספים מכל טוב הים הנחשף לעין, דגי שוניות, סרטנים רבים, כוכבי ים בכל הגדלים, קיפודי ים, דיונונים, וכל יופי הים שוכן בברכות וגלוי לעין המחפש.
על חוף הים ישנן מספר אכסניות נוחות, וכמו כן בכפר מלונות זולים רבים.
טבע!
הפארק הלאומי אגם מניארה – Lake Manyara National Park
בתחתית השבר הסורי-אפריקני החוצה את טנזניה, שוכן פארק אגם מניארה: שמורה קטנה אך מגוונת בבתי גידול ועשירה במיני בעלי חיים. הכניסה לשמורה עוברת ביער טרופי, המתקיים הודות למי תהום גבוהים במיוחד. ציפורים רבות, ביניהן שקנאים וקורמורנים, ניזונות מדגי האגם. אלפי פלמינגו צובעים לעיתים את האגם בוורוד כשהם מגיעים אליו במסלול נדידתם. חוויה נוספת שמזמנת שמורת מניארה היא צפייה באריות, הנוהגים לטפס על עצי השיטה הגבוהים כדי להימלט מהחום וממטרד החרקים.
קילימנג'רו – Kilimanjaro National Park
ההר קילימנג'רו הוא הגבוה ביותר באפריקה, ופסגתו מגיעה לגובה של 5,895 מטרים. הקילימנג'רו הוא הר געש רדום, ולמרות שהתפרצות אינה צפויה בזמן הקרוב, ההר פולט לעתים אדים בעלי ריח גופרית. קרבתו של הקילימנג'רו לקו המשווה, בשילוב עם גובהו הרב, גורמים לכך שכל עלייה של 1,000 מטרים בהר מגלה לעיני המטייל חגורת נוף שונה לחלוטין: מחגורת חקלאות אינטנסיבית לרגלי ההר, דרך יער משווני עשיר, עבור לאדמת בור עם נוף פתוח וצמחייה ייחודית, שלאחריה חגורה מדברית קפואה, שבה כמעט ולא צומח דבר. החגורה האחרונה היא פסגת ההר, העטורה קרח שנוצר בעידן הקרח האחרון והולך ונעלם בימינו אנו.
במאה השנים האחרונות, עקב שינויי האקלים הגלובאליים, נמסו למעלה משמונים אחוזים מהקרח בהר. חוקרים טוענים כי עד שנת 2020 לא יישאר שריד מכיפת הקרח של ההר.
שמורת נגורונגורו – Ngorongoro
מכתש נגורונגורו, המכתש המפורסם ביותר באפריקה, נוצר כתוצאה מקריסתו של הר הגעש נגורונגורו. כתוצאה מהקריסה נוצר מעין אמפיתיאטרון טבעי עצום, שהקירות התלולים המקיפים אותו מתנשאים לגובה של כ-600 מטרים. במכתש נגורונגורו חיים רוב מיני בעלי החיים של מזרח אפריקה, ביניהם קרנפים, צבועים, תאו, פילים ועדרי גנו וזברות. מכתש נגורונגורו הוא חלק מ"אזור השימור נגורונגורו" הכלול ברשימת אתרי המורשת העולמיים של ארגון אונסק"ו. בנגורונגורו חיי בר מגוונים, נופים עוצרי נשימה והוא ביתם של המסאים, רועי הבקר.
מלמעלה נראה מכתש נגורונגורו כערבוביה של גווני ירוק כחול וחום, אך ככל שיורדים מזהים את מכלול האגמים, הביצות, הסוואנה והיערות הנמצאים בשטח הקטן של המכתש. קיימים כאן מספר אגמי מים קטנים ואגם מלח יבש גדול למדי. כמו כן, עוברים בשטחו מספר נחלים צרים, המאכלסים בתוכם ציפורי מים שונות, ומקבצים סביבם ריכוזים גדולים יחסית של אוכלי עשב כגון גנו, זברות, איפלות ותומפסונים. שטחי המים הגדולים יותר משמשים מקום רביצה למקבץ מרשים של היפופוטמים, ובשטחים המרוחקים יותר ניתן למצוא משפחות של אריות, קרנפים מתבודדים ונמרים.
מידע נוסף
כניסה ולינה בשמורה
הכניסה לשמורת הטבע המקיפה את המכתש כרוכה בתשלום, ולינה בתוך המתחם יקרה למדי. יש לשלם גם סכום נוסף כדי לבקר במכתש עצמו, ונהוג לעשות זאת במסגרת טיול מאורגן של חברת ספארי מסודרת. הלינה אינה בתוך שטח המכתש אלא באזור גבוה יותר, המשקיף אל המכתש. קיימות בתוך המתחם אופציות לינה שונות – משטחים ריקים להקמת אוהלים אישיים ועד לודג'ים יקרים להחריד, הפונים אל הנוף היפיפייה של המכתש.
הפארק הלאומי ארושה – Arusha National Park
למרגלות הר מרו שוכן הפארק הלאומי ארושה, המציע למבקר בו מגוון בתי גידול: יער גשם מרהיב עם מטפסים, שרכים, פרפרים, ציפורים וקופים, ביניהם קופי קולובוס לבן-שחור, מכתש וולקני (מכתש נגורדוטו), ובו סלעים חלקים ומצוקים. בתחתית המכתש אזור ביצה, שבו רועים באפלו ומינים שונים של אנטילופות. עוד באזור אגמי מומלה, בצפון השמורה, המשמשים בית לאלפי פלמינגו, עיטם קולני ומגוון עופות נוספים, וכן לפרסתנים רבים כמו זברות וג'ירפות.
הפארק הלאומי הרי אודזונגווה – Udzungwa Mountains National Park
פארק לאומי בדרום טנזניה, במרחק של כ-170 ק"מ דרומית מהעיירה מורוגורו. שטח הפארק כ-2,000 ק"מ רבוע (כעשירית משטח מדינת ישראל), והוא חלק מהרי הקשת המזרחית של מזרח אפריקה. בפארק אין דרכי רכב ואין ישובים, התנועה בו היא רגלית בלבד, והלינה בחניוני קמפינג מוגדרים.
מסלולי ההליכה עוברים בתוך יער גשם לאתרים שונים שבו, הקצר ביותר אורכו שני ק"מ, והארוך ביותר – 63 ק"מ, ומצריך שהייה של חמישה לילות בשטח. המסלול הפופולרי ביותר מגיע למפלי סנגה. זהו מסלול של שישה ק"מ (חמש שעות הליכה), שבו מטפסים לגובה של 750 מטרים מעל פני הים.
ביער 12 מיני פרימאטים, שחלקם אנדמים למקום. הבולט ביניהם הוא הקולובוס האדום. ביער גם מיני עצים, שיחים, פרפרים, עכבישים וציפורים שקל יחסית למצוא.
מחירי כניסה
עם מדריך – 10 דולר לקבוצה. סיור – 20 דולר לקבוצה
דרך הגעה
אוטובוס: מדאר א סאלם למורוגורו, ומשם למיקומי והמשך למוגולה, הכפר שבו נמצא שער השמורה.
טלפון
+(255)-23-2620224
פקס
+(255)-23-2620293
דוא"ל
udzungwa@gmail.com
הפארק הלאומי סרנגטי – Serengeti National Park
שמורת סרנגטי היא השמורה שאליה שווה להגיע לטנזניה – היא שמורת הטבע העשירה והמגוונת ביותר בעולם כולו. בין בעלי החיים הגדולים שבהם אפשר לצפות בשמורה: גנו, זברות, ג'ירפות, אנטילופות, אריות, נמרים, צבועים ומגוון עצום של ציפורים. מדי שנה, לקראת תחילת העונה היבשה, מתרחשת בסרנגטי אחת מהתופעות המרהיבות ביותר בעולם החי – "הנדידה השנתית גדולה". מעל שני מיליון גנו, זברות וצבאי תומסון נודדים במסלול מעגלי גדול בעקבות העשב המתחדש: משמורת סרנגטי בטנזניה אל שמורת מסאי מרה שבקניה ובחזרה.
במהלך הנדידה, הפרסתנים חוצים נהרות ולעתים נופלים לשיני הטורפים. הצפייה במיליוני הפרטים היא מחזה מרהיב ומרעיש כאחד: קולות הגעיה של הגנו, צהלות הזברות וקולות הצבאים ממלאים את חלל האוויר, כשלעתים מצטרפים אליהם גם קולות הטורפים: שאגות האריה, צחקוקי הצבועים וקולותיהם של הנשרים הנלחמים על הטרף
הפארק הלאומי טרנגירי – Tarangire National Park
ייחודה של שמורת טרנגירי הוא הסוואנות רחבות הידיים שלה, המנוקדות במאות עצי באובב, בני מאות שנים, שביניהם משובצים מאות עצי שיטה. עולם החי של טרנגירי עשיר ומגוון: נמנו בה יותר מ-500 מינים שונים של עופות, והיא נחשבת לאחד מריכוזי הקינון הגדולים בעולם. ייחוד נוסף של טרנגירי הוא העדרים הגדולים של הפילים, המגיעים אליה בעונת היובש. בנופיה המגוונים של טרנגירי משוטטים גם היפופוטמים, זאבים טלואים, אריות, נמרים וצבועים. בשטחי העשב הנרחבים שלה חיים אלפי צבאים, באפלו, איילנד, גנו, אימפלות, זברות, ג'ירפות ומיני יונקים רבים נוספים.
הפארק הלאומי מיקומי – Mikumi National Park
פארק הנמצא כ-300 ק"מ מדרום מערב לדאר א סאלם. כביש אספלט סביר לתנועה מוביל עד לכניסה לשמורה. המקום מתאים מאד לאלו הרוצים לשלב טיול סאפרי קצר עם נופש רגוע באי זנזיבר. במקום תנאי אכסון נוחים ובמחיר זול יחסית ללודג'ים של האזור הצפוני של טנזניה. בתוך שבילי הפארק פוגשים בקלות מגוון גדול של חיות בר: פילים, זברות, אימפלות, גנו, תאואים, ג'ירפות ואריות, והכל בכמות גדולה ובטווח קצר. מאות מינים של ציפורים ססגוניות בולטים בשטח.
דרך הגעה
רכב: נסיעה מדאר א סאלם למורוגורו ומשם למיקומי.
הפארק הלאומי קטאבי – Katavi National Park
שמורת טבע סימפטית במיוחד הנמצאת על הכביש המשובש ומרתק המוביל לצפון מערב טנזניה. השמורה פתוחה לביקור וכוללת מגוון אוכלי עשב מעט טורפים וציפורים רבות. ניתן פשוט לעצור בצד הדרך ולצפות במגוון החיות החוצות את הכביש. בכניסה לפארק ישנו נחל מוצף היפופוטמים, ובמרכז השמורה מלון קטן.
הפארק הלאומי רואהה – Ruaha National Park
פארק רואהה הוא הפארק הלאומי הגדול ביותר בטנזניה. הודות למיקומו הנידח הוא זוכה למבקרים מעטים בלבד, מה שמקנה למבקר בו תחושה של פרטיות וניתוק מהעולם, נוף רואהה הוא פראי ובראשיתי: עצי באובב בני מאות שנים, נוף גבעות, אדמה אדומה, עשב בצבע הנחושת, נהר כחול, חול לבן. רואהה הוא ביתן של מגוון חיות בר, כמו פילים, תאו, זאבים טלואים, אריות, ברדלסים, קופי בבון, היפופוטמים, תנינים ויותר מ-400 מיני ציפורים.
שוק מאפוגורו – כל יום א' מתקיים יום שוק בכפר מאפוגורו, הנמצא כ-30 קילומטר ממזרח לשער השמורה. השוק מאד ססגוני. אפשר לקנות בו מצרכי מזון.
שמורת סלו – Selous Game Reserve
שמורת סלו בדרום טנזניה היא אחת משמורות הטבע הגדולות ביותר בעולם. עקב מיקומה המיוחד חיים בה הן בעלי חיים ממזרח אפריקה והן בעלי חיים מדרום אפריקה. בשמורת סלו נמצא ריכוז הפילים הגדול בעולם. וניתן לצפות בה בחיות בר רבות, ביניהן אנטילופות ייחודיות, כמו הקודו ואנטילופת הסייבל, וכן ברדלסים, היפופוטמים, קרנפים, ג'ירפות, תנינים ומעל 440 מיני ציפורים. בסלו חיים גם כ-1,300 זאבים טלואים, המונים כמחצית מכל האוכלוסייה החיה באפריקה. הזאב הטלוא הוא טורף נדיר, הנמצא בסכנת הכחדה.
אטרקציה פופולארית בטנזניה - ספארי ואגמים!
אגם יאסי - Lake Eyasi
אגם גדול סמוך לעיר ארושה, ומדרום לשמורת נגורונגורו. שבט הבושמנים אדזבה (Hadzabe'e) המתגורר סמוך האגם מספק הצצה נדירה אל חייהם של שבט ציידים, המאפשרת לדמיין כיצד חיו בני האדם הקדמונים לפני אלפי שנים.
ביקור אצל השבט נעשה רק בתיווך חברת ספארי, המספקת הסעה לאזור ומדריך המכיר את חברי השבט. הביקור בתוך השבט נמשך מספר שעות, וכולל הסבר על צורת החיים של השבט, וכן צפייה בפעילויות מרכזיות בחיי היומיום שלו, כמו הבערת אש על ידי מקלות, אימוני חץ וקשת, צייד, ריקודים שבטיים ועוד.
השבט מתגורר בטבע, ומשתמש בנוף הטבעי (שיחים וסלעים גדולים) כמחסה. רוב הילדים בשבט אינם עוברים את גיל 5 עקב חשיפה למחלות כגון מלריה, ואלו המגיעים לגיל מבוגר יותר, עוברים אימון בכלי צייד שונים, והופכים לציידים מומחים עוד בילדותם. נשות השבט לרוב מלקטות שורשים המשמשים למאכל ולרקיחת תרופות טבעיות, וכן מכינות תכשיטים מחומרים הקיימים בסביבתן.
לציידים שלושה סוגים של חץ וקשת, המיועדים לחיות בגדלים שונים. הם משתמשים בחומר רעיל במיוחד המופק משרף של עץ, ומורחים אותו על החיצים לציד חיות גדולות כגון באפלו. אמנם ניתן לראות בכפר את השפעת העידן המודרני על חברי השבט, אך הביקור מספק חוויה אותנטית למדי של חיים ללא קידמה וטכנולוגיה.
טרקים בטנזניה
טרק הר מרו - Mount Meru
הר מרו הוא ההר השני בגובהו במדינת טנזניה. זהו הר געש כבוי, שפסגתו נישאת לגובה של 4,657 מ' מעל פני הים, וניתן לטפס עליו במסלול אחד בלבד שאורך 3-4 ימים.
פירוט הטרק
*היום הראשון של הטרק כולל עלייה יחסית מתונה של 3-4 שעות בתוך צמחיה ירוקה ומגוונת, ומסתיים בבקתת Miriakamba, הממוקמת בגובה 2,500 מ' מעל פני הים.
*היום השני כולל עלייה מעט יותר תלולה של 4-5 שעות, במעלה שביל מתפתל שעובר בתוך יער טרופי. אם יתמזל מזלכם תוכלו לראות חיות בר שונות כגון ג'ירפות, איילות, קופים, באפלו, פילים ועוד. לפי השמועות, גם נמרי חברבורות שוכנים באיזור ההר, אך אלו לא נצפו זה זמן רב. בסוף ההליכה מגיעים לבקתה השניה, Suddle Hut, הנמצאת בגובה 3,500 מ', שם אפשר להניח את הראש ולנוח לקראת המשך הטיפוס.
באותו יום ממש, באישון לילה, הספורטיביים מבין המטיילים יוצאים לטיפוס אתגרי אל הפסגה. הקבוצות לרוב יוצאות לדרך בין 24:00 ל-02:00, תלוי בזמן ההליכה הצפוי, ומעפילות אל הפסגה בחושך מוחלט, מצויידות בפנסים. הטיפוס תלול מאד וכולל מקטעים של הליכה בחול מידרדר או לחילופין טיפוס מסלע מסלע. חשוב מאוד להצטייד בלבוש חם ואטום למים בכל חלקי הגוף, גרביים עבות מאד, כפפות מיוחדות, כובע צמר, נעלי הליכה מתאימות והרבה מים. הטיפוס לא קל, ואורך לפחות שש שעות בתנאים של קור רב ולחות שנוטה לקפוא ולהפוך לקרח.
כמות החמצן באוויר אינה נמוכה באופן קיצוני, אך יש כאלו שמושפעים מדלילות האוויר היחסית וחוזרים למטה מפאת מחלת גבהים. השאיפה של המטפסים היא לראות את הזריחה מפסגתו של הר מרו, שהיא מראה מרהיב ביופיו. בעוד שהכל מסביב נצבע בגוונים של ורוד וכתום, ניתן לחזות בנוף פנטסטי של מדרונות משופעים ומכתשים שנוצרו כתוצאה מהתפרצויות הר הגעש. רחוק יותר באופק ניתן גם להבחין בפסגתו של הר קילימנג'רו, הגבוה ביותר בטנזניה, ולנופף לו לשלום…
לאחר שהייה קצרה בפסגה, מפאת הרוחות והקור, על המטיילים לרדת מהפסגה בחזרה למטה, באותה הדרך בה טיפסו אליה. בדרך חזרה, כאשר הכל מואר, ניתן להתרשם מהמדרונות החדים והקרחים משני צידי השביל. במקומות מסויימים השיפוע כל כך תלול, שניתן לקבל תחושה של ורטיגו. הירידה מהירה יותר מהטיפוס, ואורכת כמחצית מזמן הטיפוס, וניתן להבחין במהלכה בצמחייה המיוחדת לאזור הפסגה ובנוף המשתרע למטה.
לאחר ההגעה ל-Suddle Hut ניתן לעצור למנוחה, ומאוחר יותר להמשיך לרדת לבקתת Miriakamba.
בשלב הזה מתפצלות דרכיהם של אלו שבחרו לעשות את הטרק בשלושה ימים, ואלו שהאריכו אותו לארבעה ימים. אלו שבחרו בגרסה הקצרה יותר, ממשיכים עוד באותו היום לרדת עד פתח השמורה, ומסיימים את המסלול בשלושה ימים. האחרים מבלים את הלילה בבקתת Miriakamba ויורדים למטה לפתח השמורה למחרת בבוקר.
טיפים
ניתן לעשות את הטרק כטיול מאורגן עם חברה שמספקת הכל (הסעה לתחילת הטרק, טבח, סבלים וכו'), חוויה שתעלה בין 150 – 270 דולר לאדם ליום, או לחילופין לטפס עליו עצמאית, ולשלם את מחיר הכניסה לשמורה שהוא 35 דולר לאדם ליום. לכל קבוצת מטיילים שמגיעה מצמידים האחראים על השמורה ריינג'ר חמוש, שתפקידו ללוות אותם לאורך הטרק, ולהגן עליהם מפני חיות בר מסוכנות בעת הצורך.
בפתח השמורה מחכים סבלים שיסחבו את המטען שלכם לאורך הטרק, תמורת תשלום של 6,000 שילינג ליום (כ-6 דולר), ותשלום מס לאחראי השמורה של 6 דולר ליום על הכנסתם לשמורה. קחו בחשבון שכל "איש צוות" המתלווה אליכם, דורש טיפ נדיב בסוף המסע, מעבר למשכורת שסוכמה ביניכם, וכן עליכם לספק לו אוכל במשך המסע.
למטיילים העצמאיים – ניתן להגיע לפתח השמורה עם מונית ממרכז העיירה ארושה אך קחו בחשבון שהדרך משובשת מאוד ורק רכבי שטח עמידים יוכלו להביא אתכם עד המקום שבו מתחיל הטרק.
